072-3717219
072-3717219
פרידה עשויה להיתפס אצלנו כתהליך כואב ולכן רובינו מנסים להימנע ממנה ככל האפשר על מנת לא לחוש את הכאב הזה. נשאלת השאלה האם באמת אפשר להימנע מפרידות במהלך חיינו? והתשובה היא כמובן, שלא. זמננו על הכדור הזה קצובים וחיינו וחיי חיות המחמד שלנו יסתיימו בשלב זה או אחר. ברגע שנשכיל להבין את ארעיות החיים ונקבל זאת כדבר טבעי נוכל לקבל את סיומם בהבנה, נוכל להעריך את חשיבות כל יום בו אנו חיים ולנצל אותו ככל האפשר במקום לבזבז את הזמן על מחשבות טורדניות על הפחד מהסוף הבלתי נמנע.
הנטייה הטבעית של הורה היא לגונן על ילדיו ולכן ינסה ההורה להרחיק אותם מכל דבר הנתפס בעיניו כמכאיב. הבעיה עם התנהלות כזאת היא, שהילד יקבל מסר כי פרידה או מוות הם דבר מפחיד ועדיף להתרחק מהם. בנוסף הוא יחוש ברתיעה של הוריו מהעניין דבר שרק יעצים את החוויה שתחרת בתת המודע שלו ותלווה אותו כל חייו. לכן בעתיד בכל פעם, שיתקל בסיטואציה שמזכירה פרידה או מוות יתעוררו כל מנגנוני ההגנה שלו והוא יתרחק מהחוויה ככל האפשר. הבעיה היא, שגם אם יתרחק הכאב ילווה אותו תמיד וללא עיבוד נכון של הדברים יכול להיות קשה מנשא.
הילדים תמימים ולא "מקולקלים" עדין עם אמונות ותפיסות שגויות ויש להם יכולת מדהימה לקבל את הדברים כפשוטם ולכן, מניסיוני, יש להם את היכולת הטבעית להכיל אובדן.
אחריות ההורים היא להכיל את העצב הלגיטימי שעולה ולאפשר לילד ולעצמם להתאבל על האובדן. האבל ימשך זמן מה ולאחר זמן מה הכאב יפחת. הסתרת האובדן מכניסה את ההורים למסכת של שקרים מול הילד, שמן הסתם אינה דרך בריאה לבסס יחסי הורות. כמובן שיש לערוך תהליך פרידה מסודר מכיל ומגונן על הילד כדי שחווית הפרידה תהיה טובה ולא טראומתית ותאפשר לו בעתיד, לכשיתקל בפרידות כאלה ואחרות, יוכל להודות על התקופה שהייתה לשחרר אותה ולקדם בברכה ובציפייה את הדבר הבא.
כאשר מדובר בפרידה מחיית מחמד בהמתת חסד. חשוב שכל אחד מבני המשפחה יבין שזו דרכו של עולם ושבעל החיים הגיע לסוף דרכו. לעיתים כתוצאה ממחלה קשה תאונה או זקנה. כמובן שכל מקרה שונה ויש משמעות לתקופה שבה מתחילים להתרגל לרעיון. המצב האידיאלי הוא לאפשר פרק זמן בו יבשיל רעיון הפרידה אצל כל אחד מבני המשפחה. במהלך תקופה חשובה זו שבה יצופו לא מעט קשיים יש לעבד אותם ולראות עד כמה יש להם אחיזה במציאות. במקביל יש לדאוג שבעל החיים לא יחווה סבל לרגע. חשוב להבין כי המתת חסד היא המתה מתוך חסד ותפקידה למנוע סבל מבעל החיים. זוהי המתה ממקום חומל.
כאשר המוות פתאומי או במקרים בהם לא נעשה תהליך פרידה מסודר מומלץ לעבור שיחת ליווי מתקנת בה תתאפשר פרידה מסודרת ללא נוכחות פיזית של החיה.
אני מעודד את הילדים לצייר ציור או לכתוב מכתב פרידה שילוו את החיה האהובה לגן העדן של חיות המחמד. את הציור מצרפים לחיה. למשפחות שמחליטות לקבור את החיה אני ממליץ להכין עם הילדים קופסה מקושטת שתשמש כארון קבורה. עצם ההכנה של הארון תאפשר לכולם לעכל את הרעיון ולהיות שותפים פעילים בפרידה. את הגופה עצמה ניתן להכניס בדיסקרטיות לקופסה ובכך למנוע מהילדים חשיפה למראות לא נעימים. טקס הקבורה והקבר ישמשו למשפחה בכלל ולילד בפרט מקום התייחדות בתקופת האבל ואחריה. אני מעודד את המשפחה לעלות זיכרונות טובים מהתקופה שבילו עם חיית המחמד כדי שהחוויה תהיה נעימה ככל האפשר. כל רגש שעולה לגיטימי ומוכל ככל האפשר.
מניסיוני לתהליך פרידה מסודר ונכון רווחים רבים הוא מונע ייסורי מצפון ואשמה וחוסך סבל רב לחיה ולבעליה. משפחות אוהבות בעלי חיים שעברו תהליך כזה יאמצו ברוב המקרים חיה חדשה בתום תקופת האבל. האימוץ במקרים אלה יהיה ממקום נכון ושלם ויאפשר קשר טוב ונטול פחדים וטראומות מהעבר עם חיית המחמד החדשה, ולכן מהנה הרבה יותר.
