המתת חסד לכלב או לכל בעל חיים היא מהרגעים הקשים ביותר עבור בני המשפחה. ישנן דרכי התמודדות רבות וחשוב לעבור תהליך של פרידה והבשלה שיסייע להשתקם ולחזק את החוסן המנטלי.
קסם ושמונה התרופות
קסם הייתה שורה בתיק הלקוחות במרפאה. מעולם לא ראיתי אותה ורק פגשתי את בעליה מדי פעם כשהגיעו לאסוף מרשם עבורה. היא הייתה כלבה קטנה בת שש עשרה שלפני מספר שנים חלתה באפילפסיה והחלה לפרכס. הבעלים חרדו מאד לשלומה ולקחו אותה לבית החולים הווטרינרי, שם אבחנו את מחלתה וחשדו בהמצאות גידול בראשה. הכדורים שנרשמו לה עזרו מאד ואיכות חייה השתפרה.
מדי פעם כשהגיעה שרון (שם בדוי), הבעלים, קלטתי בין השורות את הקושי הרב של המשפחה להיפרד מקסם לכשתגיע שעתה ולכן המלצתי לה להתחיל לטפטף למשפחה את עניין ארעיות החיים, שמן הסתם, אינם נמשכים לנצח. בשלב הזה התחיל יוסי(שם בדוי), אב המשפחה ליצור איתי קשר טלפוני ולהזמין את המרשם. הכנתי את המרשם וכשלא הגיע לאסוף אותו השארתי אותו על דלת המרפאה. כשהצהיב המרשם הבנתי את הקושי שלו בכלל להתקרב לכאן. מניסיוני לא תמיד נכון לזרז תהליכי פרידה בכלל והמתת חסד בפרט וקיוויתי, שבינתיים יש ברשותם מספיק כדורים לקסם.
כשהגיע יוסי בפעם הראשונה למרפאה הייתי מאד עסוק. הגשתי לו את המרשם וקלטתי את הקושי ואת התובנה שלו כי בקרוב יצטרך להתמודד עם החלטה קשה. לא דיברנו כמעט אך הרגשתי שהביקור החטוף היה עוד שלב בתהליך עבורו. לאחר זמן מה קיבלתי שיחת טלפון בה סיפר לי כי מצב הכלבה התדרדר וכי החלה לשלשל דם ונראה לו שצריך לבצע המתת חסד לכלבה. הזכרתי לו לשתף את בני משפחתו ולאפשר להם להיפרד ולאחר מכן ליצור איתי קשר. הבחנתי כי קולו חנוק מדמעות והצעתי לו עזרה בליווי משפחתי בתהליך.
אחר הצהרים הופיע יוסי במרפאה במפתיע ללא תאום, עם בנו בן השנתיים וקסם. זו הפעם הראשונה שראיתי אותה. הכלבה הקשישה הייתה קרחת כמעט לחלוטין פרט לראשה שעליו נותרה ציצת שיער, שהייתה העדות האחרונה לפרוותה המפוארת. היא הסתובבה באי שקט ונראה כי בטנה מציקה לה מאד. הזמנתי אותם להיכנס למרפאה ויוסי אמר, שהוא מחכה לכל המשפחה שתגיע. הנחתי שהם רוצים לשוחח ולהתכונן לקראת הפרידה והופתעתי כשאמר: "זהו החלטנו". "עכשיו" ? שאלתי בפליאה. "כן, דיברנו על זה והמתת חסד לכלבה זה הדבר הנכון לעשות". ענה לי נחרצות.
למרות ששעת סגירת המרפאה התקרבה, החלטתי לצפות ללא צפוי ולזרום עם מה שיהיה. כעבור מספר דקות אכן הגיעו שרון, שתי בנות בגילאי שבע ותשע ובן בגיל שש בערך.
"יאללה תגידו שלום לקסם". אמר יוסי. בתגובה האדימו פניו של הבן ופרץ דמעות שטף את עיני הבנות. ההורים ניסו מיד להרגיע אותן. בקשתי מהם לאפשר לעצב לעלות ולתת לו מקום בתהליך הקשה. שאלתי אם החליטו על מקום קבורה אפשרי או אם ברצונם שאני אפנה את קסם בדרכה האחרונה והבנתי כי הנושא כלל לא דובר. הצעתי להם לקחת את קסם הביתה, להיפרד ממנה בנחת ולהיערך גם לנושא הקבורה. לפעמים המשפחה מכינה ארון מקופסא מקושטת ומכניסה פנימה גם מכתבים. עצם ההתעסקות בנושא המתת חסד לכלב יוצרת הבשלה של התהליך. בנוסף הצעתי גם לקרוא מספר סיפורים בספרי שעוסקים בנושא ויכולים לעזור בהפנמה. שרון סירבה נחרצות וטענה שהיא לא מוכנה לחזור יותר. ציינתי בפניה, שאמנם מבחינה רפואית עשו ככל יכולתם אך מבחינה נפשית עדיין לא הסתיים התהליך ועלול להשאיר משקעים לעתיד. היא עמדה בסירובה מנסה בכל כוחה לשמור על חזות מאופקת. "או קיי". כיבדתי את רצונה ונשמתי עמוק.
ציינתי שהכלבה זכתה לחיים ארוכים וטובים בזכות הטיפול המסור שלהם, הגשתי לילדים דפים וצבעים ותוך דקות שקעו במלאכת הכנת ציורי פרידה. הבן הקטן בן השנתיים שיחק ללא הפסקה במתקן מי העדן והטריד את אביו. הושבתי אותו על ברכי ונתתי לו מזרק למשחק. בזווית עיני ראיתי את האב מתפנה למספר דקות התייחדות עם כלבתו האהובה. תוך כדי הציור הסברתי לילדים את החסד שהם עושים עם כלבתם ואת האחריות של בעלי הכלב לרווחת בעל החיים שלו ומניעת סבלו גם ברגעיו האחרונים. הכנסנו את הציורים למעטפה וענת ניסתה לאסוף את ילדיה ולצאת. יוסי נשאר. טשטשתי את קסם והיא נרגעה. בינתיים חזרה הבת האמצעית נסערת ורצתה להישאר שרון לא אפשרה לה. ביקשתי מיוסי שיחזיר אותה אלי ואדבר אתה מעט כדי שהתהליך שלה לא יסתיים עם חוויה של איסור ההורים. הוא חזר אתה ועם הבן הבינוני שהיה מחובר לידה. ביקשתי מהם ללטף את קסם בפעם האחרונה הראיתי להם עד כמה הכלבה רגועה כעת בניגוד לאי השקט שהגיעה איתו. הם הפנימו ועזבו את המקום. אחריהם חזרה שרון והתפנתה סופסוף להתייחד.
"את היחידה שלא דיברתי אתה עדיין". חייכתי אלייה.
"אני מאד מעריכה את מה שעשית ואת זה שהתעקשת". אמרה בקול חנוק ודמעה זלגה על לחיה.
כשעזבו בני הזוג את המרפאה חבוקים הרגשתי סיפוק גדול והרהרתי במשפט שאמרתי לשרון במהלך הפגישה המשפחתית. "מבחינה רפואית עשיתם הכול אבל מה עם הצד הנפשי"?
נזכרתי בדרכו של הבודהא לרפא את הסבל בעזרת שמונה תרופות.
ובחנתי אותן על המקרה הזה.
הבנה נכונה– ההבנה שתפיסת המציאות של המשפחה שגויה. המשפחה הייתה כל כך עסוקה בקושי שלה לשחרר את כלבתם, כך שהיו עיוורים לסבל שלה. ברגע ששמו את עצמם בצד יכלו להבין את המצב ולהתחיל לשחרר.
כוונה נכונה– או השאיפה לצאת מהסבל. ברגע שבני המשפחה הבינו, כל אחד בדרכו ובקצב שלו, שעליהם לעשות חסד אחרון עם קסם ולהפסיק את הסבל שלה, אפשר היה להתקדם בתהליך.
פעולה נכונה– או פעולה מוסרית. ללא ספק המתת חסד היא הצד המוסרי והמכובד של המוות. המשפחה הבינה שהארכת חיי הכלבה נובעת מהאנוכיות שלהם ובחרה נכון.
דיבור נכון– ללא ספק למילים יש כוח אדיר ובסיטואציות רגישות שהעצבים חשופים יש לברור אותן בקפידה. לאורך כל התהליך נמנעתי משיפוטיות השתדלתי לכוון ולפרגן למקומות חיוביים תוך הקפדה לחסוך טראומות וסבל עתידי. בתחושה שלי, הדיבור הנכון שלי נפל על אוזניים קשובות.
מאמץ נכון– יש מי שיחשוב שהכי קל להתנתק רגשית לבצע את התהליך בצורה קרה ומנותקת או אמפתית ומאופקת בצורה מכנית לחלוטין. יתכן וזה קל אך לטעמי המחיר העתידי כבד מנשא. לכן המאמץ וחוסר ההתפשרות שלי בהעברת המסר ובדאגה שכולם יסיימו את תהליך הפרידה בשלמותו נשאה פרי ולדעתי תלווה את כל אחד מבני המשפחה בעתיד.
מודעות– או הקשבה עצמית והקשבה לסביבה. במהלך הליווי הייתי קשוב מאד לכל אחד מבני המשפחה כל אחד התמודד בדרך אחרת עם הפרידה והיה עלי להיות קשוב ולהגיב לכל אחד בדרך ייחודית. לצד זה השתדלתי להיות קשוב לעצמי ולדעת להתאים את רצוני ליכולות המשפחה. בתחילה הייתי סבור שעדיף לשלוח אותם הביתה ולאפשר להיפרד בהדרגה אך התאמתי עצמי ללא שיפוט לרצונות ויכולות המשפחה.
עיסוק נכון– המקצוע שלי על פי תפיסתי ואמונתי שואף לרווחת כל היצורים החיים כולל האדם. אני משתדל מאד להסתכל על המשפחה וחיית המחמד כחבילה אחת ושואף להקל ולמנוע ממנה סבל. הפגישה הספציפית הזאת רק הדגישה אצלי את התחושה הזאת, בייחוד כשמנסים לענות על השאלה מה קורה כשהרפואה מפסיקה לעזור ונשאר עדיין סבל?
ריכוז– העיסוק במדיטציה מאפשר לתרגל את ההתמקדות בכאן ועכשיו. בסיטואציות קשות ורגשיות כמו המתת חסד ובפרט שמעורבים בה מספר אנשים, היכולת לראות את המציאות לסנן רעשי רקע ולהתמקד חשובה מאין כמוה. היו במפגש הנוכחי אין ספור הסחים אפשריים והרגשתי שצלחתי את כולם.
לסיכום, המתת חסד לכלב הינה תהליך קשה מנשוא עבור משפחות רבות. תהליך של הבשלה ופרידה מהכלב יסייע רבות בהתמודדות עתידית עם פרידות ואובדן ויחזק את החוסן המנטלי של מי שמבצע תהליך נכון.
מרפאה וטרינרית הבית הכתום בנס ציונה שמה על ראש מעינייה את חיזוק הקשר בין חיית המחמד ובין הבעלים ומספקת שירות ליווי ותמיכה, לאורך כל הדרך וגם בסופה. טיפול המתת חסד לכלב או לכל בעל חיים נעשה מתוך הבנת המורכבות והרצון לסיים בכבוד ומתוך חסד את הסבל של בעל החיים .
לייעוץ וליווי מקצועי צרו קשר עם הוטרינר ערן זיו.