ערן זיו - וטרינר נס ציונה
דף הבית / גזעי כלבים עם תוחלת חיים קצרה

גזעי כלבים עם תוחלת חיים קצרה

כלבים עם תוחלת חיים קצרה

כשאנחנו חושבים על תוחלת חיים של חיית מחמד אנו מצפים מראש לתקופת חיים קצרה יחסית של קצת יותר מעשור. התודעה מסרבת לקבל זאת היות וחיית המחמד לרוב נחשבת כחלק מהמשפחה ואנחנו נוטים להשוות אותה לתוחלת החיים של שאר בני הבית שהם מן הסתם בני אדם. לא מעט נוסחאות פותחו להקבלת שנות חייה של חיית המחמד לשנות אדם כדי לנסות להמתיק את הגלולה המרה. אך המציאות הפשוטה היא שהן פשוט חיות מעט שנים.

 

הרבה מאד אנשים מכחישים את העובדה ומתקשים מאד כשמגיע הרגע להיפרד מהחיה האהובה.

 

גם אנשים שמודעים למציאות מוכנים פחות או יותר נפשית לכך שחיית המחמד תחיה כ-12 שנים, ואם הרבה אופטימיות לפעמים 15 שנים ואולי קצת יותר. אבל מה קורה כשזה בא קודם? הרבה קודם?

 

ידוע למשל שכלבים מגזע גדול חיים בדרך כלל פחות שנים למשל דוג דה בורדו או מסטינו נפוליטן שעשויים לחיות בממוצע 8-9 שנים במקרה כזה הם מתחילים להיחשב כלבים מבוגרים עוד לפני גיל 6. ועם הגיל מגיעות המחלות והקשיים שמאפיינים גיל מבוגר.

 

פרידה מוקדמת מבעל חיים

מיה כלבת דוג דה בורדו מדהימה הגיעה כגורה למרפאה לפני מספר שנים. גוש דובי בצבע דבש שרק מעיד על המתיקות הרבה שבפנים. פרצוף זועף ב"כאילו" מנוגד לחלוטין לעיניה הטובות והמבט המיתמם.

 

למרות שמשקל גופה הלך וגדל במהירות לממדים מרתיעים, הייתה עדינת נפש וחששנית. מיה פחדה לצאת מחצר ביתה ופחדה לנסוע ברכב ונדרש תהליך ארוך וסבלני של הבעלים האוהבים בכדי לנסוך בה בטחון ולגמול אותה מכך. ברגע שהשתחררה מהפחדים התחלתי לשמוע מהבעלים סיפורים על ההשתובבות הגמלונית שלה.

 

היא שבתה את לב כל מי שפגש בה ובעליה הגאים סיפרו עליה כאילו הייתה אחת מילדיהם וללא ספק התברגה במשפחה כאחת כזאת. ההקשבה והרגישות של בעליה של מיה לבריאותה ורווחתה הובילו לכך שהתראינו לא מעט וידידות נרקמה ביננו. הכלבה טופלה במסירות והיה עליה מעקב שוטף כמעט על בסיס דו שבועי. התמודדנו עם בעיות אלרגיה מפרקים ומשקל עודף במשך השנים אבל בסך הכל, איך אומרים, הייתה בריאה כמו שור. 

 

כשהחלו המספרים בסקלת המשקל לעלות מעבר לסביר התחלנו בדיאטה בעזרת מזון רפואי ואכן אט אט החלה להיווצר למיה מותן מחוטבת. פה ושם היו בעיות עיכול שנבדקו בעזרת אולטראסאונד  ונמצאו כזניחות. מיה חיה טוב והרגישה קלילה עם 40 הקילוגרמים שלה וכולם היו מרוצים ושמחים. 

דוג דה בורדו - מוות מוקדם

 

ואז הבחינה הבעלים כי מיה ממשיכה לרדת במשקל ואפילו מסרבת למעדנים המפנקים שהגישה לה. 

 

התחלנו בסדרת בדיקות. בדיקות הדם היו תקינות וחשבנו אולי הכל על רקע נפשי בגלל תקופת הקורונה והאופי הרגיש של הכלבה אך הימים חלפו והמצב לא השתנה. בסך הכל הכלבה תפקדה בסדר ולא הראתה סימני מצוקה, אך המשקל הראה ירידה של 5 ק"ג ממשקלה האופטימלי היציב. 

 

החלטנו על בדיקת אולטראסאונד כדי לנסות להבין מה קורה שם בפנים. עם כל החמידות והילדותיות התמידית של מיה לא שמנו לב שהשנים חלפו במהירות וביום הבדיקה חגגה הכלבה יומולדת 6 ביחד עם אבי המשפחה שנולד באותו היום.

 

גיל 6 בדוג דה בורדו, שתוחלת חייו קצרה יחסית, כבר נחשב לגיל מבוגר יחסית ולא מעט פעמים מתחילים להופיע בו סימני מחלה שאולי בגזעים אחרים היו מתגלים מאוחר יותר.

 

מיה הושכבה על גבה על מזרן הספוג בצורת וי שעטף אותה לקראת הבדיקה, ראשה היה מונח בשלווה בידי בעליה הדרוכים, ביטנה גולחה והפרוב העגלגל החל לטייל על ביטנה הגדולה. בצד העיסוי העדין והמפנק שקיבלה מבחוץ, הסתתרה האמת המרה שבפנים, גידולים ממאירים בכליות ובבית החזה.

 

הכאב היה גדול מאד ובצד התסכול הרב המשפחה החליטה לא להעביר את הכלבה ניתוחים אגרסיביים וכימותרפיה אלא לאפשר לה איכות חיים  בזמן שנותר שהיה קצר מאד לאור ממצאי הבדיקה. נתתי להם תרופות לעידוד תיאבון שיכוך כאבים והרחבת דרכי נשימה ושחררתי אותם הביתה.

 

במהלך השנים הכנתי את המשפחה לכך שחיי הגזע קצרים אך בזמנו אלה היו רק מילים ועכשיו המציאות כאבה מאד. למחרת החלו כבר קשיי נשימה. המשאף והתרופות הקלו מעט אך מיה הסתובבה בבית באי שקט. להכניס אותה לכלוב חמצן לא הייתה ממש אופציה ולכן הצעתי לנסות להקל עליה בעזרת רייקי. הגעתי אליה היא התמקמה בפינה האהובה עליה בבית והתמסרה למגע ידי שמחתי לראות שתוך רבע שעה נרגעה ונרדמה ונשימתה הסתדרה. גם הבעלים שחררה אנחת רווחה.  הסברתי לה שזו הקלה זמנית ורצוי להתחיל להיפרד בהקדם.

 

למחרת נפגשנו בבית המשפחה שהעבירה את הלילה בחיבוקים עם מיה. העלינו זיכרונות ווידאתי כי כולם שלמים עם הפרידה, מבינים כי אנחנו מבצעים מעשה של חסד ומשחררים את מיה לעולם הבא.

 

מיה, שהייתה קרובה ללב המשפחה, נשארה קרובה פיזית ונטמנה בחצר מתחת לעץ האשכולית. מיה המתוקה יהי זכרך ברוך. 

 

חיים במחיצת הכלב – להנות מכל רגע ורגע

אז איך מכילים את כל זה? קודם כל חשוב להיות מודעים ולא לחיות בהכחשה. לנצל ולהוקיר כל יום במחיצת חיית המחמד. לזכור תמיד מה חשוב יותר הארכת חיים או איכות חיים? ולקראת הסוף על הבעלים להודות על מה שהיה, להבין שהם עשו כמיטב יכולתם עבור חיית המחמד ולאחר שמוצו כל האפשרויות לעזרה במניעת סבל באמצעים רפואיים, לשחרר אותה באהבה מתוך אחריות ומחשבה נטו על מניעת הסבל שכרוך בהתמודדות עם מחלה קשה או כשל של הגוף.

 

במקרים בהם קשה לבעלים להפנים את תוחלת החיים הקצרה של חיות המחמד מומלץ ליצור קשר לליווי אישי או משפחתי מקדים כדי לשים את הדברים בפרופורציה, להקל על העצב הרב שמלווה פרידה עתידית, ולאפשר ניצול זמן איכות מקסימלי עם חיית המחמד.

 

ד"ר ערן זיו – לראות את הדברים במשקפיים אחרים

ד"ר ערן זיו, וטרינר עם ניסיון רב בטיפול בבעלי חיים וליווי משפחתי לחיזוק הקשר בין בעל החיים לבעליו.

 

לד"ר זיו גישה המדגישה את חשיבות איכות החיים של חיית המחמד לצד רווחת הבעלים, לשם כך דוגל הוטרינר במתן טיפולים קונבנציונליים לצד רפואה אלטרנטיבית וליווי משפחות מעמיק.

 

אם אתם ניצבים בפני דילמה אישית או משפחתית בדבר המשך הטיפול בכלב, אם אתם חושבים על המתת חסד אך לא בטוחים אם זה הצעד הנכון עבורכם – אז מרפאת הבית הכתום כאן לצדכם.

צרו איתנו קשר ונסייע לכם עם כל הכלים והניסיון שצברנו לאורך השנים. 

אינטרמקס קידום אתרים
למידע וייעוץ מקצועי