תפריט נגישות
כלי נגישות
כלי נגישות
תצוגה רגילה
כלי נגישות
גווני אפור
כלי נגישות
ניגודיות גבוהה
כלי נגישות
טקסט רגיל
כלי נגישות
טקסט בינוני
כלי נגישות
טקסט גדול
צרו קשר
ערן זיו - וטרינר נס ציונה
דף הבית / שירותי המרפאה / המתת חסד לכלב

המתת חסד לכלב


לפעמים אנחנו עומדים בפני מצב, בו בעל החיים שלנו הגיע לגיל מופלג או שהוא חולה במחלה קשה ואיכות חייו נפגעת בצורה משמעותית. במקרים כאלה ישנה האפשרות לגאול אותו מייסוריו ולהקל על בעליו הסובלים עמו בכאבו. ההחלטה לבצע המתת חסד לכלב הקרוב ללבכם או לחתול שליווה אתכם זמן רב מתבססת על בדיקה רפואית וקבלת היסטוריה מדויקת על מחלת בעל החיים מבעליו. מומלץ לאפשר לכל האנשים הקשורים לבעל החיים להיפרד ממנו, כל אחד והזמן הדרוש לו, תוך הבנה שעשו ככל שביכולתם כדי לעזור לאהובם וזהו בעצם חסדם האחרון עבורו. חשוב להבין, שבניגוד למקרי מוות אחרים, המקושרים אצלנו בדרך כלל לחוויה טראומטית, זאת המתה מתוך חסד. מטרתה למנוע סבל עכשווי או עתידי, ולשחרר את בעל החיים בצורה מכובדת עטוף בבני משפחתו.

 

המתת חסד טיפול וליווי

 

כאשר מגיע הזמן לשקול המתת חסד לכלב, לחתול או לכל בעל חיים, חשובים לי שני פרמטרים עיקריים: האחד, שחיית המחמד לא תחווה לרגע כאב, מצוקה או סבל. השנייה, שבני המשפחה והמקורבים לחיית המחמד יסיימו תהליך פרידה מסודר. מניסיון רב שנים בליווי משפחות בתהליך זה אני ממליץ לדבר על התהליך עם כל המעורבים, להציף את כל הקשיים, לאפשר לשים את הקושי שלנו בצד ולחשוב על טובת החיה. לטעמי, לא נכון להסתיר את האמת מילדים ולא רצוי להדחיק את הקושי כמבוגרים. לילדים יכולת טובה לקבל את הדברים כפשוטם ולהבין שזו דרכו של העולם. חשוב להציג זאת בפניהם לאפשר להם להיפרד ולתת מקום לעצב ואבל. למבוגרים מומלץ להימנע מלהעצים את החוויה עקב טראומות מהעבר ולשחרר את החיה דבר שיקצר את תקופת הסבל שלה. במקרים בהם הקושי גדול מדי להתמודדות לבד אני מציע שירות ליווי משפחתי לתהליך.

 

תהליך המתת חסד לבעלי חיים

 

המתת חסד מתבצעת על ידי הזרקת חומר הרדמה במינון גבוה למחזור הדם של בעל החיים. החומר גורם לחיה לשקוע בתנומה אחרונה ללא הרגשת כאב. ההזרקה מתבצעת לאחר טשטוש כדי שבעל החיים לא ירגיש אפילו את דקירת המחט והזרקת החומר לווריד. הפרוצדורה מתבצעת בחדר שקט, בזמן שאין לקוחות אחרים במרפאה ולאחר שבני המשפחה נפרדו מיקירם בדיסקרטיות בפעם האחרונה. בדרך כלל יעזבו הבעלים את המקום לאחר הפרידה ויחזרו לאסוף את הנפטר לאחר כחצי שעה. תקופת האבל וההנצחה חשובות מאד. חלק מהאנשים מעדיפים לקבור את יקירם בעצמם, חלקם נעזרים בשרותי בתי קברות לחיות וחלקם משאירים את הנפטר למרפאה והוא מועבר לשריפה במכון הווטרינרי. במקרה זה ההתייחדות היא אישית ופנימית ללא מקום הנצחה פיזי. חשוב מאד שכל המקורבים יהיו שלמים לחלוטין עם החלטתם ויסיימו תהליך פרידה מסודר. תהליך נכון יאפשר להם לזכור את הרגעים היפים בצד העצב ולא ליפול למקומות של אשמה. תהליך נכון יעזור ברוב המקרים לקחת בעל חיים נוסף בתום תקופת האבל ממקום נקי וללא משקעי העבר. מניסיוני תהליך פרידה נכון מחיית המחמד יעזור גם בתהליכי פרידה אחרים בחיים.

 

טיפ מהוטרינר

לשאלה מתי ואיך מחליטים על המתת חסד אין תשובה מוחלטת. המדד הוא אבדן איכות חיים או סבל לבעל החיים למרות הטיפול הרפואי התומך. אבדן איכות חיים יכול להתבטא באי שליטה על צרכים, חוסר יכולת לעמוד על הרגליים, התקפים אפילפטיים ממושכים ועוד. סבל מתבטא בכאב או אי נוחות רבה, חוסר תיאבון, בחילות, קושי נשימה קיצוני ועוד. הבעלים שמכירים את חיית המחמד וערים למצבה ידעו ברוב המקרים מתי הגיע הזמן הנכון. כאשר לבעלים יש קושי  לשחרר חיית המחמד מחכה להם בדרך כלל עד שיהיו מוכנים גם במחיר הסבל שלה.

המתת חסד לכלב

לכלבים בסוף דרכם ישנו לרוב מבט מיוחד שמשדר את רצונם לבעלים לנוח לעד. תסתכלו להם בעיניים. זכרו כי המתת חסד לכלב הינה מעשה חסד הנעשה מתוך הבנה מעמיקה של מורכבות המצב ומהרצון לסיים בכבוד ובחסד את סבלו של הכלב.

המתת חסד לחתול

לחתולים לפני המתת חסד יש נטייה להתרחק מהבית ולמות במקום מסתור. תהיו ערים להתנהגות כזאת ותשתמשו בה כסמן שמאפשר עדין להיפרד בזמן.

 

המתת חסד לחתול

 

 

מצורף סיפור רלוונטי מתוך ספרי: "אהבה וחיות אחרות" ששופך אור על נושא המתת חסד לכלבים ועל תהליך הפרידה.

 

על האש

ערב אחד, בדיוק כשהתכוננתי לשקוע בספה הרכה, ולצפות במהדורת החדשות, צלצל הטלפון, ומעברו השני פנה אלי אדם, שלא הכרתי, שהציג עצמו כמכר של חבר טוב שלי. הוא ביקש את עזרתי בטפול בכלב בן שמונה עשרה, שלטענתו, מהבוקר לא מסוגל לעמוד על הרגלים. ניסיתי לתת עזרה טלפונית ראשונית, והמלצתי על משככי כאבים, שיעזרו לכלב לעבור את הלילה. הוא העדיף, שאגיע בכל זאת לראות את הכלב, שלדעתו הגיע לסוף דרכו.

הסברתי לו, שבמידה ומגיעים למצב של המתת חסד לכלב, יש להיערך לכך בהתאם, ולאפשר תהליך פרידה מסודר לכל מי שקשור אל הכלב. כשהבטיח לי, שהעניין דובר, וכולם נפרדו, פרטתי את עלויות ביקור החירום והמתת החסד לכלב. ויצאתי לעבר הכתובת שניתנה לי.

"אתה תראה אותנו כבר בחצר, כשתגיע, אנחנו עושים על האש". אמר האיש.

 

השעה הייתה תשע בערב, נחשי האורות, שליוו את הדרך המתפתלת, הובילו אותי לאחת מהשכונות הוותיקות בעיר, שבעבר, איכלסה משקים ביתיים צנועים בלב הפרדסים, וכעת הייתה זרועה בווילות יוקרתיות. הגעתי לבית הלקוח, ואכן, כפי שהבטיח, ניתן היה לראות שחגיגת אכילת הבשרים בעיצומה. כ- 30 איש סבו סביב השולחן העמוס, ומספר זאטוטים בגילאים שונים שיחקו מסביב. על הדשא הסינטטי, כשני מטרים מהשולחן, שכב על צדו ללא תנועה כלב, "גולדן רטריבר", כחוש וקשיש. רק עיניו הנוצצות, שהביטו לאיטן בחגיגה סביבו, העידו על כך, שהוא עדין בחיים.

 

ברכתי לשלום את המשפחה ואת העומד בראשה, תוך הפנמת מספר תובנות וגיבוש דרכי פעולה. היה ברור לי, שקיים פה ניתוק רגשי משמעותי ושערב ארוך לפני.

נשמתי נשימה עמוקה וניגשתי אל הכלב. מצבו הגופני היה ירוד מאד, ממש עור ועצמות. היה ברור, ששריריו כבר מנוונים שמפרקיו שחוקים, ושהסיכוי, שיעמוד שוב על רגליו אינו סביר. הוא כבר לא שלט בצרכיו, והרבה איכות חיים לא נשארה לו.

 

שיתפתי את אב המשפחה במחשבותיי, והוא הגיב נחרצות: "יאללה תזריק לו, חבל על הזמן". בזווית העין קלטתי, שאשתו הזדעזעה מההחלטה הנחרצת, אך לא פצתה את פיה. רק הדמעות, שהציפו את עיניה, הסגירו את העצב הרב שעלה בה.

 

"אתה בטוח שכולם נפרדו"? שאלתי.

"כן בטח כולם מודעים למצב, אם אתה רוצה אני אמצא לו וריד, ותזריק לו, אני פרמדיק". אמר לי.

"אולי זאת הדרך שלך להתמודד עם הכאב, ויתכן, שבעקבות עבודתך, סיגלת לעצמך מנגנון הדחקה, שעוזר לך להתמודד עם מראות קשים, אבל זאת לא בהכרח הדרך שמתאימה לכולם. אני מבקש ממך לאפשר לכל מי שצריך להיפרד, לעשות זאת בדרכו ". אמרתי.

אשתו, שהייתה קשובה מאד לדברי, העזה לפתע לחלוק על בעלה. "מה פתאום החלטת להרדים אותו, הוא עוד נושם, ועד הבקר עוד הלך על הרגלים, ככה מסיימים שמונה עשרה שנים"?

קרבתי כיסא ליד ראשו של הכלב, והצעתי לה לשבת. הבנתי, שגם היא נמצאת בהדחקה מסוג אחר. היא ישבה וליטפה את ראשו של הכלב, ודמעותיה טפטפו על ראשו.

"זה שהכלב חי תקופה כל כך ארוכה מעיד על כך, שעשיתם עבודה טובה. לא הרבה כלבים זוכים לשיבה כזאת. מה שחשוב הוא, לא להגיע למצב בו הכלב יסבול, או יאבד מאיכות חייו. את תצטרכי כרגע לגייס את כל תשומת הלב שלך רק לכלב ולחשוב רק עליו. אם תחושי שאיבד את איכות חייו, יש לך את הפריווילגיה לעשות אתו חסד".

"חשוב, שהבחירה תהיה שלך, ושתסיימי את תהליך הפרידה כמו שצריך. אם תצטרכי עוד זמן אני יכול לתת משככי כאבים לכלב, אבל תצטרכי לקחת בחשבון, שכנראה הוא לא יחזיק מעמד יותר מדי". אמרתי לה בשקט.

"המתת חסד היא כשמה, המתה מתוך חסד. היא שונה לחלוטין מכל מוות אחר, שקשור בדרך כלל לאירוע טראומטי, ומפגיש אותנו עם הצד הרע שלו. יש לך הזכות, לאפשר לכלב ללכת בכבוד, מתוך מקום של חמלה. את משחררת את הגוף ממכאוביו, וגם את הנפש", הוספתי.

 

כשראיתי שהיא התחילה להפנים את הדברים, פניתי שוב לבעלה ושאלתי אם יש אנשים נוספים, שצריכים להיפרד. הוא אמר, שאחד הבנים שלהם, נסע באותו ערב לחו"ל, ובת נוספת נמצאת באילת.

בקשתי ממנו להתקשר אליהם, ואני בינתיים, אמתין בסבלנות. אל הבן בחו"ל הוא סרב להתקשר, אבל הסכים לנסות לתפוס את הבת. כשהבת ענתה לטלפון וקיבלה את הבשורה, התעוררה האם וצעקה על בעלה, בטענה שהוא מצער ללא צורך, את בתם. ביקשתי ממנה לכבד את זכות הבת לדעת ולהיפרד, כפי שלה נתנה הזדמנות. היא קבלה זאת בהבנה, ומחאתה דעכה במקביל לבכי ילדתה, עד לניתוק השיחה.

 

"יש עוד מישהו"? שאלתי.

"הילל". נזרק שם לאוויר מתוך חבורת הסועדים, שאט אט נטשה את שולחן האוכל, החלה לגלות עניין במתרחש, ויצרה מעגל סביבנו.

"מי זה הילל"? שאלתי בהתעניינות.

"אחד השכנים, שהוציא את הכלב לטייל בשנים האחרונות". ענה האב.

"תתקשרו להילל". אמרתי.

"עזוב אותך, זה לא חשוב". הפטיר האב.

"תתקשר". לא ויתרתי. "אני אמתין". אמרתי, וישבתי על הגדר הנמוכה שהקיפה את הדשא.

בשלב הזה הם הבינו, שאין טעם להתווכח איתי, והתקשרו לשכן. הילל הגיע תוך מספר דקות, ניגש אל הכלב, שהגיב אליו בכשכוש זנב רפה, וכרע על ברכיו. הוא ליטף את ראשו בעדינות, פנה אלינו ואמר, כשכף ידו מונחת על לוח ליבו. "תודה רבה לכם, שהזמנתם אותי, אני מאד מעריך את זה". הוא קם על רגליו ועזב את החצר בעיניים בורקות. שקט שרר מסביב. הבטתי אל האם והיא סימנה לי במבטה שהחליטה.

 

אחד האורחים, גבר מקריח בשנות החמישים לחייו, קרב אלי וסיפר לי, שהוא רופא עור. הוא תאר מצבים קשים שהוא נתקל בהם לפעמים, עם בני אדם מטופלים, ואמר, שהדרך בה נהגתי לימדה אותו המון. "התנהגת כמו פסיכולוג". אמר לי, והאורח הבא שניגש אלי, פסיכולוג במקצועו, אישר את דבריו ואמר, שהוא לא היה יכול להתנהל בצורה טובה יותר. הרגשתי הטובה רק הלכה והתחזקה, כשאט אט החלו האורחים הרבים, בגילאים של שנתיים ועד שישים, לחלוף בדממה ליד הכלב. איש איש נפרד בדרכו, ללא מילים.

 

בעל הבית סידר לי פינה מוארת, מרוחקת מעט משם, ומספר אורחים נשאו את הכלב בסדין לבן כבאלונקה. הם הניחו אותו לידי ועזבו. בעל הבית, כמובן, שוב הציע את עזרתו בהזרקה. סירבתי בנימוס, ובקשתי שיחזור לאורחיו, ויאפשר לי לעשות את עבודתי בנחת.

טשטשתי את הכלב, כדי שלא ירגיש אפילו את הזרקת חומר ההרדמה, ותוך זמן קצר דמם הכלב לעד. ברקע שמעתי את בני המשפחה דנים בסוגית הכלב במקרא. שמחתי לראות את ההבדל שנוצר בין השיח הזה, לבין הניתוק המוחלט, בינם לבין הכלב המוטל למרגלות שולחן האוכל, כשהגעתי למקום לפני מעל לשעה. אספתי את התרופות, המזרקים והסטטוסקופ, חזרה לתיק הרופא. נשמתי עמוק ופניתי לכיוון היציאה.

אני די מתורגל בליווי משפחות בתהליכים שונים, עם בעלי החיים שלהם, אך זאת ללא ספק הייתה התמודדות ברמה של חגורה שחורה.

 

לסיכום, המתת חסד הינה תהליך קשה מנשוא עבור רבים אך לפעמים אין מנוס מכך. צריך לזכור כי מדובר ברגעי חסד וכבוד אותם אתם חשים ומעניקים לבעלי החיים ברגעיהם האחרונים. חשוב לעבור תהליך פרידה מסודר שיאפשר הבשלה ופרידה אמיתית ולא יוביל להדחקה שבסופה תתפרץ בשלבים אחרים בחיים.

 

לקריאה נוספת:

המתת חסד – סיפור מן המרפאה

 

המתת חסד לכלב

אינטרמקס קידום אתרים